Citole, British Museum

תיאור החפץ:

כלי נגינה זה נקרא Citole, והוא מהווה צורה מוקדמת של הכינור המוכר לנו כיום. פריט זה יוצר באנגליה בין השנים 1280 - 1330, והוא לא נמצא בשלמותו אלא עבר שחזור מודרני. רוב הכלים מימי הביניים לא נשמרו בשלמותם, אך ציורים רבים בכתבי-יד מהתקופה מעידים, יחד עם מקורות טקסטואליים, על תרבות אפופת מוזיקה. אחד התחומים שהתפתחו באופן אדיר בימי הביניים הוא העלאת מוזיקה על הכתב באמצעות מערכת תיווי, וניתן למצוא כתבי-יד רבים של מזמורים כנסייתיים מתוּוִים.

בין המאות ה-9-13 חלו שינויים עצומים במוזיקה הכנסייתית במערב אירופה, בין היתר בגלל מערכת התיווי שנכנסה לשימוש מקיף ונתנה ביטוי גרפי למוזיקה – שעד אז עברה בצורה אוראלית. הכוחות הפועלים היו משולשים: שינויים אורגניים בצורת התיווי, שנבעו מתוך הצורך של כותבי המזמורים בצורה גרפית נוחה ומובנת יותר; דחיפה, הן מצד כוחות כנסייתיים והן מצד חילוניים, להאחדה ליתורגית ומוזיקלית, זאת כחלק מרפורמות כוללות בחינוך הכמרים והציבור לעבודת האל; ותמורות במסורות הביצוע, שעברו משירה אורנמנטלית המאפשרת למבצעים חופש פעולה לשירה סולידית יותר הנשענת על הכתוב, כמו גם התפתחות של שירה מקהלתית במספר קולות. מהלכים אלה התרחשו במקביל ומובן שפעלו גם אחד על השני. בסופו של דבר התקבלה מערכת תיווי הדומה מאוד לזו של ימינו – אם כי בהבדלים אדירים, שרבים מתוכם עדיין לא מובנים לנו כיום.

מקורות ראשוניים:

1.

St. Gall, Stiftsbibliothek Cod. Sang. 359, p. 8

2.

Victoria & Albert Museum, 8997I

3.

Madrid, Biblioteca Nacional 288, p. 25

4.

Paris, B ibliotheque Nationale, nouv. acq. lat. 1064, p. 12

5. "For if you abhor our teaching and tradition of our holy leader that you do not follow our rite in all its details in the sung parts and the readings, be advised that we cast you out from communion with us, since it behooves you to follow with profi t all those things which the Roman Church does not reject but desires and tenaciously holds."

מתוך הבולה האפיפיורית שפרסם לאו הרביעי 847 - 855

http://www.cengage.com/music/book_content/049557273X_wrightSimms/assets/ITOW/7273X_10b_ITOW_John_XXII.pdf

6. "Let the ministers of the altar of God adorn their ministry by good behaviour, and likewise the other orders who observe a rule, and the congregations of monks. We implore them to lead such a life as befits their profession as God himself commanded in the gospel. ‘Let your light so shine before men, that they may see your good works, and glorify your Father which is in heaven,’ so that by our example many may be led to serve God. Let them join and associate to themselves not only children of servile condition, but also sons of freemen. And let schools be established in which boys may learn to read. Correct carefully the Psalms, the signs in writing, the songs, the calendar, the grammar, in each monastery or bishopric, and the Catholic books; because often men desire to pray to God properly, but they pray badly because of incorrect books. And do not permit mere boys to corrupt them in reading or writing. If the Gospel, Psalter, and Missal have to be copied let men of mature age do the copying, with the greatest care."

“Charlemagne and Education”, 789, From Admonitio generalis, cap. 72, in: Henry Scowcroft Bettenson and Chris Maunder (eds.), Documents of the Christian Church (Oxford: 1999), p. 106.

7. "Chapter 1: On the Monochord and Its Use and How It Is DividedDisciple: What is music?Master: It is the science of singing truly and easy route to the perfection of singing.Disciple: How so?Master: Just as a master first shows to you on a slate all the letters, so a master musician demonstrates on a monochord all pitches involved in singing.Disciple: But what is meant by a monochord?Master: A monochord is a rectangular wooden box, hollow inside as with [the resonator of] a kithara, upon which a string sounds and that can easily generate a variety of pitches.Disciple: How is the string placed?Master: Along a line down the middle of the box from one end to the other, but with a space left, an inch in length, from either side. At each of these two point a fulcrum is placed, and they hold the string suspended, and so the string between the two points of the fulcrum corresponds to the line on the box below.Disciple: How can one string produce many, varied pitches?Master: The letters or signs that musicians use are written on the line that is beneath the string in the order in which they should appear. A measuring device (a bridge) slides along between the string and the line, and by means of these letters miraculously generates every chant as it shortens or lengthens the string. And thus boys learn a given antiphon more easily and better by the string than if they heard some man sing it. And trained in this manner for some months, they are able, when the monochord is removed, confidently to produce by sight alone [using only letters] a melody that they have never heard.Disciple: What you say is astonishing! Indeed, our singers have never aspired to achieve such perfection.Master: They are completely wrong, brother, while they fail to seek the right path they will labor in vain their entire lives.Disciple: How is it possible that a string teaches better than a man?Master: A man, to the extent that he can or wishes, sings. A string, however, is artfully divided, across the above-said letters, by the wisest men, and because the process will be diligently observed and considered, it cannot lie."

Pseudo-Odo of Cluny, Dialogue on Music, in: www.cengage.com/music/book_content/049557273X_wrightSimms/assets/ITOW/7273X_04a_ITOW_Pseudo_Odo.pdf

רשימת קריאה מומלצת:

1. Andrew Hughes, ‘Charlemagne’s Chant, or the Great Vocal Shift’, Speculum 77:4 (2002), pp. 1069-1106

2. Dolores Pesce, ’Theory and Notation’ in Mark Everist (ed.), The Cambridge Companion to Medieval Music (Cambridge: 2011), pp. 276-290

3. John Haines, ‘From Point to Square: Graphic Change in Medieval Music Script’, Textual Cultures 3:2 (2008), pp. 30-53

4. John Haines, ‘The Origins of the Musical Staff’, The Musical Quarterly 91:3/4 (2008), pp. 327-378

5. Lawrence Gushee, “Musica Enchiriadis”, The New Grove Dictionary of Music and Musicians (London, 1980), Volume 12, pp. 800-802

6. Leo Treitler, ‘Oral, Written, and Literate Process in the Transmission of Medieval Music’, Speculum 56:3 (1981), pp. 471-491

7. Rebecca A. Baltzer, ‘Ecclesiastical Foundations and Secular Institutions’ in Mark Everist (ed.), The Cambridge Companion to Medieval Music (Cambridge: 2011), pp. 263-275

8. Timothy McGee, The Sound of Medieval Song (Oxford: 1998)