המגדל הלבן של מצודת לונדון

תיאור החפץ:

המגדל הלבן של מצודת לונדון היושבת על גדת נהר התמזה, נבנה על ידי ויליאם הכובש בסוף המאה ה-11. חשיבותו הרבה נובעת ממקום מושבו בעיר לונדון, מקום מושבם של מלכי אנגליה ומרכז החיים הפוליטיים והדתיים של הממלכה בימי הביניים. במהלך השנים שימש למגוון צרכים, וביניהם ביצור העיר, מעון המלוכה, ארכיון ממלכתי, ובית סוהר. המגדל גם שימש כאחד מסמליה של העיר ואפילו היה למגדיר זהות של העיר ותושביה. גם בימינו המגדל הלבן ומצודת לונדון בכלל הם מאתרי התיירות הפופולריים ביותר של העיר לונדון.

במסגרת החיבור שכתבתי, עסקתי בעיקר ביחסי הגומלין שבין תפקידיו השונים של המגדל ובין זהותה של העיר ושל תושביה במאה ה-13. מצאתי שלמגדל היה תפקיד משמעותי ביותר במסגרת המאבק הפוליטי בין המלך הנרי השלישי ובין הברונים. במסגרת מאבק זה, בנייתו של המגדל כמוקד הכוח של המלך הושפעה מחשיבותה הפוליטית של העיר לונדון, אולם בה בעת למגדל הייתה השפעה רבה גם על עיצוב זהותה של העיר לונדון ושל התרבות הפוליטית באנגליה בכלל. פונקציות נוספות שמילא המגדל (כגון בית סוהר וארכיון ממלכתי), הושפעו אף הן מהמאבק הפוליטי בין המלך לברונים, שלו שימשה העיר לונדון תפאורה רבת כוח וחשיבות. המגדל הלבן ותפקידיו השונים יכולים לספק זווית ראייה נוספת על אופן התגבשות זהותן של ערים בימי הביניים ועל ההשפעות וההשלכות של תהליכים אלו למשך דורות, עד ימינו אנו.

מקורות ראשוניים:

1. כרוניקה מאג'ורה, נכתבה בלטינית על ידי הנזיר הבנדיקטי מת'יו פריס, ומתארת את קורות האנושות החל מבריאת העולם ועד שנת 1259 , שנת פטירתו של פריס. חשוב לציין שמדובר בכרוניקה אנגלית, שמיוחדת בכך שלוותה באיורים, פרי ידו של המחבר. בכרוניקה של השנים 1258-1259 , מוזכר המגדל של לונדון בתור בית סוהר. כך למשל נשלח לשם למעצר סגור, אדם בשם ויליאם דה בוסי, בשל פשעים והתקפות מרושעות.

Douglas, David (ed). English Historical Documents. London: routledge, 1996, p.135.

2. הרשומות של דאנסטבל לשנים1260 - 1264. (The annals of Dunstable for the years 1260-1264) רשומות אלו מקורן במנזר של העיירה דאנסטבל. אמנם, בשנים 1260-1264 , לא ידועה לנו זהותו של המחבר, אך אנו יכולים להבין כי הוא תמך במתנגדי המלך. ברשומות מתוארים המאבקים בין האצולה ובין המלך הנרי השלישי (בנו של המלך ג'ון שהעניק את המאגנה כרטא). בין השאר, מתואר שם המגדל של לונדון כחלק מאותו מאבק: המלך מעוניין לכנס שם את הפרלמנט, אך האצולה דורשת שהפרלמנט יתאסף במקומו הקבוע בוסטמינסטר.

Douglas, David (ed). English Historical Documents. London: routledge, 1996, p.191.

3. תיאור העיר לונדון על ידי ויליאם פיצ'סטפן, בשנת 1174-1183 . תיאור מקיף זה מבטא השקפה מאוד מחמיאה וחיובית כלפי העיר לונדון. בין שאר ההיבטים אותם סקר המחבר, הוא מציין גם את ביצוריה, חוזקה .(Royal fortress) והגנתה של העיר. במסגרת סקירה זו, מציין המחבר את המגדל של לונדון.

Fitz-Stephen's. Description of The City of London. London: B. White, 1772. http://users.trytel.com/~tristan/towns/florilegium/introduction/intro01.html

4. מראה של לונדון, צוייר על ידי שארל דוכס אורליאן בשנת 1483 .

מדובר באיור המוקדם ביותר של העיר לונדון שיש ברשותנו. שארל דוכס אורליאן הוחזק במעצר במגדל של לונדון במשך 25 שנה, לאחר שצבא צרפתי בראשותו הובס על ידי האנגלים. במשך זמן מעצרו כתב שארל פואמות. בציור ניתן להבחין במגדל, ובתוכו שארל עצמו כותב. מהציור ניתן ללמוד על הדימוי העוצמתי של המגדל, ועל התפקיד ששימש כמקום מעצר.

http://blogs.bl.uk/digitisedmanuscripts/2016/07/manuscript-the-tube.html http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/record.asp? MSID=7982&CollID=16&NStart=160602&_ga=1.28105020.1410008489.1493508609

רשימת קריאה מומלצת:

1. Hallam, E.M. “The Tower of London as a record office,” Archives 14(61), 1979, pp 3-10

2. Keene, Darek. “Tall Buildings in Medieval London: Precipitation, Aspiration and Thrills,” The London Journal 33(3), 2008, pp 201-215.

3. Thurley, Simon. “Royal Lodgings at The Tower of London 1216-1327,” Architectural History 38, 1995, pp. 36-57.