קנקן בירה עשוי חרס, דרבישר, אנגליה, מאה 13, מוצג במוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק

תיאור החפץ:

קנקן בירה עשוי חרס, מזוגג ומעוטר, מן המאה ה-13, מדרבישר שבאנגליה. הקנקן משקף בראש ובראשונה את השימוש היומיומי בבירה וחשיבותה בתפריט ובחברה הימי-ביניימית. בירה היא תופעה תרבותית מעניינת המשותפת לחברה האירופית כולה בימי הביניים: עניים ועשירים, איכרים ואצילים, נשים וגברים, כולם שתו בירה ובילו בפאבים העירוניים. בימי הביניים האמצעיים הלכו והתפחתו באנגליה הטברנות והפאבים כמוסד חברתי וקהילתי המשחק על התפר שבין הפרטי לציבורי: זהו חלל שבבסיסו הוא ביתי ונשי, ולרוב גם ממוקם בבית יצרנית הבירה. ככלל, בירה בימי הביניים הייתה עיסוק נשי במהותו ובתפיסתו החברתית, ונשים שלטו בתעשיית הבירה לאורך כל שלבי הייצור והמכירה. אלא, שעליית הערים והתפתחות שוק הבירה העירוני בימי הביניים דחקה במידה רבה את הנשים מן התעשייה, ושינתה את התפיסה החברתית על אודותיהן: הבשלנית העירונית החלה עתה להיתפס כרמאית, תחמנית, תאבת-בצע והיפר-מינית, והבירה עצמה הפכה אט-אט לעניין גברי בדעת הקהל.

שינוי זה קשור במידה רבה להקמת מערך חקיקה, רגולציה ואכיפה עירוני בתחום המזון. מערך זה הקשה על נשים לקבל רישיון ייצור ומכירה לבירה והעדיף תחתיהן איגודים גבריים כגילדות ומנזרים, דבר שהוביל מבשלות רבות לפעול באופן מחתרתי ובלתי-חוקי. פעילות זו תרמה, בוודאי, לתפיסה השלילית על אודות בשלניות הבירה. החל מימי הביניים המאוחרים בולטת במדיה הימי-ביניימית (שירים, מחזות, בלדות עממיות וציורי כנסיות) עלייה בייצוג הויזואלי והספרותי של נשות-בירה, לצד תוכן בוטה וחריג: לעג פרסונלי למוזגות ולמראן החיצוני, פקפוק באדיקותן הדתית וביכולתן להיגאל באחרית הימים, וכן – לראשונה – ייצוג שלהן כפתייניות בעלות מיניות בלתי-נשלטת. לא בכדי: הבשלניות והמוזגות העירוניות פעלו במרחב שבין הפרטי לציבורי, ולכן היוו מטרה נוחה ללעג. הן אתגרו את משק הבית הפטריאכלי בהיותן עצמאיות, בעלות רכוש, ללא גבר לצדן (לא כל שכן מעליהן), התנגדו וחתרו תחת הרגולציה והפיקוח, ולא פעם גם רימו גורמי חוק ולקוחות. הממד החתרני שבנשים הללו והצורך לדכא ולתחום אותן תחת פיקוח, מובן: הן היוו מודל לאחרות ללכת בעקבותיהן.

מקורות ראשוניים:

1. ציור קיר מתוך כנסיית סנט תומס, סליסברי, 1 1470-1500 ~ (קטעים רלוונטיים):

קישור לתמונה המלאה: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b9/Doom_painting_in_St_Thom as_Church_Salisbury.JPG

2. תקנות חוק הלחם והבירה מן העיר יורק, 1301 (קטע רלוונטי):

"Ale shall be brewed from good grain and malt. If it is sweet, well brewed and blended, and put in tuns, two gallons shall sell for a penny. When it is well prepared and put in casks, a gallon of the best shall cost 1d, and a gallon of the second quality 3/4d. If a brewer or alewife sells ale contrary to the assize, by false measure, the measure shall be burned. For the first and second offences they shell be heavily fined, and for the third shall go to the tumbrel… This ordinance is not to prevent men in the city from brewing their own ale, provided they do not put it on sale in taverns contrary to the assize. If the price of grain goes up or down, the assize is to be set accordingly."

מתוך: P.J.P Goldberg, Women in England c.1275 – 1525, Manchester: Manchester university press, 1995, p.185

3. מונולוג אשת-הבירה, מתוך The Harrowing of Hall , מחזה מן המאה ה- 15:

“Sometime I was a taverner, A gentle gossip and a tapster Of wine and ale a trusty brewer, Which woe hath me wrought. Of cans I kept no true measure. My cups I sold at my pleasure, Deceiving many a creature. Thought my ale were nought. And when I was a brewer long, With hops I made my ale strong; Ashes and herbs I blend among And marred so good malt. Therefore I may my hands wring, Shake my cups, and cans ring. Sorrowful may I sigh and sing That ever I so delt. Taverners, tapsters of the city Shall be promoted here with me For breaking statues of this country, Hurting the common weal, With all the tipper-tappers that are cunning Mis-spending much malt, brewing so thin Selling small cups money to win Against all truth to deal."

מתוך: Bennett, Judith M., Ale, beer and brewsters in England women's work in a changing world, 1300-1600, New York: Oxford University Press, 1996, pp. 124-125.

4. שיר מאת ג'ון לאגט, משורר החצר של המלך הנרי ה- 5 , ראשית המאה ה- 15 :

Gladly you will, to get your acquaintanceCall men to drink, although they therefore pay;With your kissing thought that you do pleasanceIt shall be dearer, ere they go their wayThan all their ale, to them I dare will say.Thus with your ale, and with your cheer to slyYou them deceive, that in you must affie [trust].“

מתוך: Bennett, Judith M., Ale, beer and brewsters in England women's work in a changing world, 1300-1600, New York: Oxford University Press, 1996, pp. 127

5. הבלדה The Tunning of Elynour Rummyng , מאת המשורר ג'ון סקלטון, אמצע המאה ה-16 (קטע שמע):

https://www.youtube.com/watch?v=50PzRq4jT5E

רשימת קריאה מומלצת:

1. Bennett, Judith M., Ale, beer and brewsters in England women's work in a changing world, 1300-1600, New York: Oxford University Press, 1996.

2. Hanawalt, Barbara, "The host, the law, and the ambiguous space of medieval London taverns", in: Of Good and Ill Repute: Gender and Social Control in Medieval England, Ed. Barbara A. HANAWALT, Pp. xiv, 208. Oxford: Oxford University Press, 1998, pp. 104-123.

3. Vaughan, Theresa A., "The Alewife: Changing images and bad brews", in: AVISTA Forum Journal, vol. 21.1/2, 2011, pp. 34-41. קישור למאמר: http://www.academia.edu/3428837/The_Alewife_Changing_Images_and_Bad_Brews