הורד המוזהב, כיום במוזיאון קלוני, המוזיאון הצרפתי הלאומי לימי הביניים בפריז

תיאור החפץ:

הורד עשוי במלאכת אומן מזהב טהור וגובהו 60 ס"מ. הורד המוזהב קודש ישירות על-ידי האפיפיור. מזה מאות שנים, מעניק האפיפיור בכל שנה ורד מוזהב לאחד מנאמניו, כאות הוקרה ומסירות לכנסייה הקתולית, מסיבות דתיות או פוליטיות. הורד יכול להינתן לאישים או למוסדות: כנסיות, מנזרים, מקומות קדושים, מלכים או מלכות קתוליים, אנשי צבא או אישיות יוצאת דופן, לנסיכות או לנסיכים קתוליים, לממשלות או לערים שנאמנותן לכס הקדוש ניכרת. מתקיים ויכוח בין החוקרים מתי החל המנהג, האם קודם למאה ה- 8 או שמקורותיו בסוף המאה ה- 12 . ההנחה הרווחת היא שהוא מתוארך לפני השנה 1051 , מפני שאז מזכיר אותו האפיפיור ליאו התשיעי, כמוסד ותיק בימיו. הורד מוענק בכל שנה בטקס חגיגי, ביום ראשון הרביעי בחודש הלנט, 'Laetare Sunday' ( Laetare בלטינית: לעלוז, לשמוח( יום ראשון של שמחה, בתוך חודש הלנט הסגפני. הלנט בנצרות המערבית היא תקופת תענית האורכת 40 יום, לפני חג הפסחא. במהלך הלנט עוסקים בצום, תפילה, ויתור על תענוגות שונים והבעת חרטה, כסמל לאירועים שקדמו לצליבתו של ישו. משמעויותיו של הורד שזורות ביום זה ובמקומות מסויימים הוא נקרא גם: Rose Sunday ,בגרמנית Rosentag , וכו'. ביום זה למשל מוחלפים כל בגדי הכמורה והבדים בטקסים בכנסיה, מצבע הסגול המסמל את החטא לצבע הורוד. בנצרות לורד סמליות רבה, שאחת מהם היא קימתו לתחייה של ישו, הנחגגת בחג הפסחא. האפיפיור אינוקנטיוס השלישי ) 1161-1216 (, בהסבירו את המנהג, מציין שמדובר גם בפרח עליו דיבר ישעיהו: "וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָי וְנֵּצֶר מִשָרָשָיו יִפְרֶה" (ישעיהו, יא 6 ). במהלך הטקס מברך האפיפיור את הורד בברכה מיוחדת ושם בתוכו בושם בכוס זעירה הנמצאת במרכזו. הורד המופיע בתמונות הוא העתיק ביותר שהשתמר, והוא ניתן בשנת 1330 על-ידי האפיפיור יוחנן העשרים ושניים, מאביניון למחוז Neuchâtel , כיום שוויץ.

מקורות ראשוניים:

1. Dufay, Guillelmi, Opera omnia, ed. Heinrich Besseler, Rome: American Institute of Musicology, 1966, 1:70-75. Given-Wilson, Chris (ed. And trans.) The Chronicle of Adam pf Usk 1377-1422 Oxford, 1997.

2. PL, 217: 393-398, 395.

3. Richental, Ulrich, Chronik des Konzils zu Konstanz: 1414-1418

רשימת קריאה מומלצת:

1. Carol Neuman de Vegvar Éamonn Ó Carragáin, eds., Roma Felix - Formation and Reflections of Medieval Rome, England: Ashgate, 2007

2. Faucon, Maurice, 'Les arts à la cour d'Avignon sous Clément V et Jean XXII (1307-1334)', in: Mélanges de l'école française de Rome (Année 1882), Volume 2, Numéro 1, pp. 36-83

3. Touw, Mia, 'Roses in the Middle ages', Economic Botany (January 1982), Volume 36, Issue 1, pp 71–83

4. Paravicini-Bagliani, Agostino, The Pope's Body, trans. David S.Peterson, Chicago, University of Chicago Press, 2000.

5. Herbermann, Charles George , 'Golden Rose', The Catholic Encyclopedia, New-York, 1913, Volume 6, pp. 629-630.

6. Blackburn, Bonnie J. and Holford-Strevens, Leofranc, The Oxford Companion to the Year, Oxford, 1999.