The Cloisters Playing Cards

תיאור החפץ חבילת קלפי הצייד הפלמית (The Cloisters Playing Cards) היא חבילת קלפים שיוצרה בפלנדריה, בדרום ארצות השפלה, בסוף המאה ה15. החבילה מצוירת בדיו על נייר בשימוש בזיגוג ובעיטורים בכסף וזהב. החבילה מכילה ארבעה סטים של 13 קלפים, עשרה קלפים הממוספרים מ1 עד 10 ועוד שלושה המציגים דמויות, מלך, מלכה ונוכל (ג'ק), בדומה לחבילות הקלפים הנפוצות בימינו. כל סט מסומן בסמל המבדיל אותו מהאחרים, בדומה לימינו, אלא שהסמלים שונים מהמקובל כיום וקשורים כולם לעולם הצייד ומכאן שמה של החבילה. הסמלים הם: קרן צייד, קולר, חבל ומלכודת.

חבילת קלפים זו היא חבילת קלפי המשחק הסטנדרטי הקדומה ביותר שנשתמרה בשלמותה. העובדה כי החבילה מצוירת ביד ומעוטרת בעיטורים יוקרתיים וכן לאור העובדה כי בתקופה זו כבר הומצא הדפוס והוא נהיה יותר ויותר נפוץ באירופה, נוכל להצביע על חשיבות החבילה וכי היא יוצרה כדי לשמש אצל בני המעמד הגבוה בפלנדריה, ייתכן אף כסמל סטטוס. בבחינה של היחס להימורים בימי הביניים, נראה כי ההימורים היוו חלק נרחב מהחיים וגם אם החוק המוצהר התנגד לתופעה, בפועל החברה הכללית השתתפה במשחקי ההימורים. לא מן הנמנע כי דברים המקושרים לתופעה תרבותית נפוצה זו, כמו קלפי המשחק שהגיעו לאירופה במהלך המאה ה14 וה15, יהפכו לסמל סטטוס גם בקרב המעמד הגבוה בני התרבות הכללית, ולא יישארו רק נחלת פשוטי העם.

מקורות ראשוניים

[1. Court session of 5 February 1433]

The same Henry [Bonyngton] complains in person of the same John [Balthwayt junior of Nottingham] concerning a case of deceit. Regarding which he says that on 26 December 1428 at Nottingham, John was playing at tables with Henry under the terms of an agreement previously made, that if Henry allowed John to win Henry's money as a strategem whereby the money of the other players could be won, John would give back to Henry the money he had lost together with half of the winnings had from the others. As a result of this collusion, John, playing and gambling with various men on that date and in that place, accumulated the amount of 9s., including 20d. of Henry's. Although he has often been requested to, John has not yet paid Henry the 3s.8d that are his share of the winnings together with the 20d. belonging to Henry, but has refused to pay him and continues to do so to this day, defrauding and injuring Henry. As a result of which, he says, he has suffered damages to the value of 6s.8d; and for this reason he has brought this action. John comes in person and denies force [and injury] etc. and says that he is in no way guilty as [charged] etc., and he is prepared [to defend] etc.; and Henry does likewise etc. Therefore an inquisition [is to be held] etc.

[2. Assizes of 1483]

The jurors from the western sector [of the town] say, under oath, that Thomas Coste baker of Nottingham, in the county of the town of Nottingham, Thomas Mariott barber of the same town and county, Thomas Ball tailor of the same [etc.], Geoffrey Whitehed tailor of the same [etc.], Richard Parker barker of the same [etc.], William Howett sawyer of the same [etc.], Thomas Chaworth esq. of the same [etc.], and Joan Kell housewife of the same [etc.], on 10 October 1482 and on various other dates and occasions, regularly and usually host individually in their houses at night disorderly gatherings, receiving and welcoming the servants of various men who in their houses, using the goods of their masters, play at dice, cards, and other illegal games prohibited by the statute issued on that matter, to the serious detriment of their masters and contrary to the king's peace.

Original source:

1. Borough court roll, Nottinghamshire Archives; 2. Quarter Sessions roll, Nottinghamshire Archives

Transcription in:

W.H. Stevenson, ed. Records of the Borough of Nottingham, (London and Nottingham, 1883), vol.2, 133-34, 330.

[10 September 1451]

On that day, the warden, and all officers, and the whole community of the town granted that if anyone of the town plays a ball-game on holidays or festivals while divine service is underway, from now on any officer present at the occurrence has full power to distrain [on the players] and impose [a fine of] four pence, towards supporting the lights of St. Mary, Henley, whenever and however often this occurs.

Also, the same thing applies to those playing at dice, except at Christmas time.

Original source:

Bodleian Library, Henley Assembly Books, vol. I, f.47

Transcription in:

P.M. Briers, ed. Henley Borough Records: Assembly Books i-iv, 1395-1543, Oxfordshire Record Society, 1960, 56.

רשימת קריאה מומלצת:

• Peter Burke, "Viewpoint: The Invention of Leisure in Early Modern Europe", Past and Present 146, no. 1 (1995): pp. 136-150.

• Giovanni Ceccarelli, "Gambling and economic thought in the Late Middle Ages", Ludica, annali di storia e civiltà del gioco 12 (2006): pp. 54-63,

• Laura A. Smoller, "Playing Cards and Popular Culture in Sixteenth-Century Nuremberg," The Sixteenth Century Journal 17, no. 2 (Summer 1986): pp. 183-214.